ב-20 בנובמבר 1945 החלו סדרה של משפטים בבית משפט צבאי בין לאומי בנירנברג, העיר שבה 10 שנים קודם לכן נקבעו חוקי נירנברג אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ומי לאו. משפטי נירנברג היו המשפטים הראשונים בהיסטוריה שבהם נשפטו ראשי מדינות, ממשל וצבא שנמצאו אחראים לפשעים שנעשו בארצם. לא עשו להם משפטי שדה אלא ניתנה להם הזכות להגנה וייצוג משפטי לפי כל הכללים של מתן דין צדק נאותים. השופטים במשפטים היו אזרחים של ארבע המדינות המנצחות במלחמת העולם השניה: ארה"ב, בריטניה, ברית המועצות וצרפת.
במשפטים קבעו כי כל המפקדים, המארגנים, המסייעים והמסיתים ששותפים לדבר העבירה הן מבחינת ההחלטות והן בבחינת ביצוע ההחלטות אחראים לפשיעה נגד האנושות, גם אם לא לקחו חלק ישיר באופן אישי, עצם השתתפותם ב"ארגון פלילי" (כגון הגסטפו, האס.אס, האס.אה וכו') נחשב לפשע. יתרה מזו, אחד השופטים הסובייטים טען כי יש להאשים את כל ממשלת הרייך כארגון פלילי אבל מכיוון שהיה בדעת מיעוט ולא קיבל תמיכה משאר חברי הפאנל, הרעיון שלא נגנז.
אחת המסקנות במשפטי נירנברג היתה הגדרה של מלחמת נגד בעת תוקפנות היא בעצם מלחמה חוקית.
והרעיון / עיקרון הזה משמש היום כאבן יסוד במשפטים בין לאומיים.
22 מראשי השלטון הנאצי נשפטו בנירנברג בעוון פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.
הנשפטים היו:
הרמן גרינג - מפקד חיל האוויר הנאצי והממונה על התוכנית להחרמת הרכוש היהודי (בתמונה הוא השמאלי ביותר בשורה הראשונה).
רודולף הס - היה סגנו של היטלר במפלגה הנאצית, לא לבלבל עם רודולף הס מפקד אושוויץ. (בתמונה הוא השני משמאל בשורה הראשונה)
יואכים פון ריבנטרופ - היה שר החוץ במפלגה הנאצית (בתמונה הוא השלישי משמאל בשורה הראשונה).
וילהלם קייטל - היה מפקד המטה של הכוחות המזויינים (בתמונה הוא הרביעי משמאל בשורה הראשונה).
אלפרד רוזנברג - היה השר לענייני השטחים הכבושים ואחד מהתועמלנים הראשיים של המפלגה הנאצית.
ארנסט קלטנברונר - מפקד לביטחון הרייך.
הנס פרנק - היה מדינאי נאצי, משפטן ומושל הגנרל גוברנמן.
וילהלם פריק - שר הפנים של הרייך.
יוליוס שטרייכר - העורך הראשי של העיתון הנאצי דר שטרימר.
פריץ זאוקל - הממונה על גיוס עובדי כפייה (בתמונה הוא יושב בשורה השנייה הראשון מימין).
הגנרל אלפרד יודל - יועצו הראשי של היטלר בעינייני אסטרטגיה.
מרטין בורמן - המזכיר וראש לשכתו של היטלר.
פראנץ פון פאפן - שגריר אוסטריה ואח"כ שגריר טורקיה שניסה לשכנע את הטורקים להצטרף למלחמה לצד גרמניה.
ארתור סייס אינקווארט - קנצלר אוסטריה שהזמין את כניסת הנאצים לאוסטריה ומאוחר יותר היטלר מינה אותו לנציב הרייך בהולנד ובכל תקופת מלחמת העולם השנייה התמיד בנאמנותו להיטלר.
אלברט שפר - האדריכל הראשי של היטלר ושר החימוש במפלגה הנאצית.
קונסטנטין פון נויראת - שר החוץ הראשון בממשל היטלר שהעניק לגרמניה הנאצית מסווה של מכובדות כלפי חוץ ומימיו לא נתן דעתו שלמדיניות יש גם היבט מוסרי.
היאלמר שאכט - שר הכלכלה שהתגלה כאנטישמי "הגון" שאמנם בחל בהפגנת אלימות אבל דגל בהגבלות שיעמידו את היהודים במקום הראוי להם.
וולטר פונק - יועץ אישי של היטלר בעינייני כלכלה ושר הכלכלה לאחר מר שאכט. היה ממונה על העיתונות של הרייך, חבר בהנהלת רשות השידור וסגן נשיא של משרד התרבות.
קרל דניץ - מפקד הצי של הרייך (בתמונה הוא יושב רביעי מימין בשורה השנייה).
אריך רדר - מפקד הצי לאחר מר דניץ עד 1943 (בתמונה הוא יושב שלישי מימין בשורה השנייה).
בלדור פון שיראך - מפקד ה"היטלר יוגנד" - תנועת הנוער הנציונלסוציאליסטית (בתמונה הוא יושב שני מימין בשורה השנייה).
הנס פריטשה - הממונה על התעמולה בשידורי הרדיו.
12 מהנאשמים ברשימה שלפניכם נידונו למוות ועשרה מהם נתלו ב-16 באוקטובר 1946.
הרמן גרינג התאבד בתאו לפני פסק הדין. מרטין בורמן שמעולם לא נתפס נשפט למעשה שלא בפניו.
רודולף הס, וולטר פונק ואריך רדר קיבלו מאסר עולם.
אלברט שפר, רונסטנטין פון נויראת, קרל דניץ ובלדור פון שיראך קיבלו 10 עד 20 שנים בפנים.
פראנץ פון פאפן, הילמאר שאכט והנס פריטשה זוכו.
היום ה-20 בנובמבר 2020 בדיוק לפני 75 שנים, האנושות חזרה להפגין סולידריות והתאחדה נגד האי-צדק, הרוע והאלימות שהיו מקובלות עד אז כמעט בכל אירופה.
לטיולים ומסלולים בקרו באתר: https://www.amirinberlin.com/
עקבו אחרינו בפייסבוק: https://www.facebook.com/amirinberlin
באינסטגרם: https://www.instagram.com/amirinberlin/