הלילה שבו ברלין שרפה את המילים

כדי לשלוט באנשים צריך לשלוט להם גם במחשבות

ההיסטוריה בברלין נמצאת לא רק במוזיאונים שלה, ויש לה לא מעט (180 במספר), לפעמים היא פשוט מחכה לך באמצע הכיכר. אם תעמדו היום ב־Bebelplatz, במרכז ברלין, תראו מקום יפה, שקט, כמעט אלגנטי. סטודנטים חולפים ליד Humboldt University of Berlin, תיירים מצלמים, בתי קפה מלאים. אבל מתחת לאבנים של הכיכר הזו מסתתר אחד הרגעים המצמררים בתולדות גרמניה.

בלילה שבין ה־10 ל־11 במאי 1933, אלפי ספרים נזרקו כאן אל תוך האש. לא במקרה. לא מתוך כאוס. אלא כחלק מטקס.

לא רק ספרים נשרפו כאן

הנאצים הבינו משהו מסוכן מאוד: כדי לשלוט באנשים, לא מספיק לשלוט ברחובות. צריך לשלוט גם במחשבות.

ולכן הם לא שרפו “סתם ספרים”. הם שרפו רעיונות.

ספרים של:

• יהודים

• סוציאליסטים

• ליברלים

• פסיכולוגים

• סופרים שלא התאימו לתפיסת העולם הנאצית

היינריך היינה, זיגמונד פרויד, אריך מריה רמרק, קפקא, שטפן צווייג, קולות שלמים הוכרזו כ”לא גרמניים”.

והדבר המצמרר ביותר? מי שהוביל את הטקס לא היו חיילים. אלה היו סטודנטים.

עיר של השכלה, שהפכה לבמה של חושך

זה מה שהופך את הסיפור הזה לכל כך מטריד גם היום. זה לא קרה בשוליים. זה קרה בלב האינטלקטואלי של ברלין.

מול האוניברסיטה. ליד הספרייה המלכותית. בכיכר שהייתה סמל של ידע והשכלה.

הסטודנטים צעדו עם לפידים. נאומים נשמעו ברמקולים. והספרים, נזרקו לאש לקול תשואות.

אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של היינריך היינה הפך באותו לילה לנבואה מצמררת:

“במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם.”

וזה בדיוק מה שקרה.

כשאני עובר שם היום במהלך הסיור הקלאסי שלי, אחרי שנים בברלין, יש מקומות בעיר שלא משנה כמה פעמים אתה עובר בהם, הם אף פעם לא נהיים רגילים. Bebelplatz הוא אחד מהם. כי היום הכיכר שקטה. יפה אפילו. אבל אז אתה מסתכל למטה ורואה את האנדרטה התת־קרקעית: חדר לבן ריק, מדפי ספרים ריקים. וזה אולי הדבר הכי חזק בעיר הזו: ברלין לא מנסה להסתיר את מה שהיה כאן. היא משאירה את הזיכרון באמצע הרחוב.

דיקטוטרה לא תמיד מתחילה באלימות, לפעמים גם בשפה

זה התחיל בספרים

הרבה אנשים אוהבים לחשוב שדיקטטורות מתחילות באלימות.אבל לרוב הן מתחילות בשפה.

בהשתקה. בהפחדה. ביצירת “אויבים תרבותיים”. בלילה ההוא ב־1933, גרמניה עדיין לא הייתה אושוויץ. המחנות עוד לא פעלו במלואם. המלחמה עוד לא התחילה. אבל האש כבר בערה.

סיום

אולי זו הסיבה שהמקום הזה כל כך חשוב גם היום.

כי הוא מזכיר לנו שמשטרים אפלים לא מתחילים בבת אחת. הם מתחילים כשאנשים מפסיקים להגן על מילים, על רעיונות, על מחשבה חופשית. ובכל פעם שאני עומד בכיכר הזו בברלין, קשה שלא לחשוב על זה:

לפני ששרפו בני אדם, שרפו כאן ספרים.

לעוד אנקדוטות, המלצות, אירועים מיוחדים וסיורים בברלין, מוזמנים לבקר באתר אמיר בברלין 💛

לטיולים ומסלולים בקרו באתר: https://www.amirinberlin.com/ 

עקבו אחרינו בפייסבוק: https://www.facebook.com/amirinberlin 

באינסטגרם: https://www.instagram.com/amirinberlin/ 

ביוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UCk-a3glKJ0WICAu6PeoUiEA 

בטיקטוק: https://www.tiktok.com/@amirinberlin