top of page

הפתרון הסופי | כשהרוע לובש צורה


וילה-ואנזה
כשהרוע לובש צורה - וילה ואנזה

היום בדיוק לפני 80 שנה ב-20 בינואר 1942 נפגשו במקום היפה והפסטורלי הזה 14 קציני מנהלה מן המפלגה הנאצית ודנו באופן ביצוע הפתרון הסופי.


הקדמה

בסוף 1939 הגרמנים התחילו במבצע לטיהור הגזע הארי וחלק מכך היה להמית עשרות אלפי גרמנים בעלי מומים. קראו לזה מבצע האותנזיה (Euthanasie) בתרגום חופשי לעברית: המתת חסד. במקביל לכך, מוציא הרמן גרינג מי שהיה מפקד חיל האוויר דאז ומשנה להיטלר, מכתב רשמי לכוכב העולה במפלגה הנאצית, האחד והיחיד שהיטלר כינה אותו "האיש בעל לב הברזל" ריינהרד היידריך, שיש "בעיה יהודית" ויש למצוא לה פתרון.


בסוף נובמבר 1941 היידריך שולח הזמנות למנכלי משרדי הממשלה הנאצית באמצעות המחלקה שטיפלה ביהודים ובראשה עמד אדולף אייכמן, להגיע לדיון דחוף בכל הקשור לפעולות הכרוכות בביצוע ה"פתרון הסופי" לבעיית היהודים. הישיבה נועדה במקור להתקיים ב-9 בדצמבר 1941 אבל לבסוף נדחתה ל-20 בינואר 1942 בגלל מתקפת יפן על ארה"ב. מקום המפגש הוא: הוילה ברחוב Am Großen Wannsee 56-58 בברלין. היידריך מוצא את הוילה כמקום פסטורלי שיעזור לבאי הועידה בקבלת ההחלטות שכן המקום נמצא על גדות האגם ומשרה אוירה כפרית, רגועה ושלווה.


הועידה

ב-20 בינואר 1942 בשעה 09.00 בבוקר מגיעים 14 קציני המנהלה לוילה ובמשך 3 שעות עושים מינגלינג, מה שנקרא, לומדים להכיר אחד את השני, לוגמים קפה, ויסקי ונהנים משטרודל תפוחים טעים להפליא. בשעה 12.00 מגיע ריינהרד היידריך ומבקש לפתוח בישיבה. הנושא הוא "הפתרון הסופי (Endlösung) של בעית היהודים". חשוב לי כבר לציין כי ההחלטה על ביצוע הפתרון הוחלט והתקבל כמה שנים קודם לכן ובועידה הם דנו על אופן הביצוע. כלומר השאלה שריחפה היתה: איך?!

היידריך הפיקח, רצה להשיג שתי מטרות נלוות בועידה ולכן זימן את כל ראשי המשרדים של המפלגה הנאצית על מנת להבטיח שיתוף פעולה מלא וכמובן ואפילו יותר חשוב, לבסס את מעמדו העולה במפלגה.


הרעיונות שעפו לחלל האוויר כללו עבודות פרך, עיקור ולבסוף המתה בגזים. אייכמן כחלק מהכנה לועידה ומצורך להרשים את הסובבים הכין מסמך מדהים ומפורט לעילה של מספר היהודים השוכנים באירופה ואף מספר באחוזים של היהודים בחלוקה לפי מקצועות: חקלאות - 10%, מסחר - 20%, עובדי מדינה - 24%, פועלים - 15%, מקצועות חופשיים כמו רפואה, עיתונות, תיאטרון וכו - 24%. הוא הגיע למספר מדהים של 11 מיליון יהודים הנמצאים באירופה ושמהם יש להיפתר.


לאחר הצגת הדברים, היידריך מתרשם מאוד מאייכמן ומבקש ממנו לשבת לידו ולכתוב את פרוטוקול הועידה.

בפרוטוקול לא נכתבו דברים בגלוי על השמדה, רצח עם וכיוב' אלא על עבודת כפייה שבה יש לקוות ימותו כולם.

כלומר מילים מכובסות לטשטש עקבות. וכמו-כן יש להתחיל מייד בשליחת היהודים מזרחה, שזה היה למעשה הקוד להשמדה. כבר באותו החודש ב-31 בינואר 1942 שולח אייכמן מכתבים לכל דרגי הפיקוד של ה-אס.אס, המשטרה החשאית ושירות הבטחון להכין את גירוש יהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה. במקביל לכך, הנאצים מתחילים לסגור את הגטאות ולשלוח את היהודים והיושבים בהם למחנות ריכוז והשמדה.


עד ועידת ואנזה מצבם של יהודי מערב אירופה היה "טוב יותר" משל יהודי מזרח אירופה. ברובם הם לא גויסו לעבודות כפייה או חיו בגטאות אבל מייד לאחר הועידה הם גורשו "מזרחה" למחנות השמדה.


גורל המשתתפים בועידה

ריינהרד היידריך - היה הדובר הראשי ויושב ראש הועידה וכמו כן עמד בראש המשרד לביטחון הרייך. לא אחרי הרבה זמן אחרי הועידה, הוא נפצע בנסיון התנקשות של לוחמי המחתרת הצ'כית בפראג ב-27 במאי 1942 ומת בייסורים מפצעיו מאוחר יותר ב-4 ביוני 1942.

אדולף אייכמן - עמד בראש המשרד שהתמחה ביהודים וגירושם באס.אס וניהל אישית את גירושם של יהודי הונגריה.

לאחר המלחמה הוא בורח דרך אוסטריה לארגנטינה, חי חיים טובים עד 1962 שבה נתפס ע"י המוסד (לא של הביטוח הלאומי, לפי מקורות זרים כמובן) מוברח לארץ עומד בפני משפט ומוצא להורג בתלייה.

אוטו הופמן - עמד בראש המשרד לגזע והתיישבות והיה אחראי לביצוע תוכניות גרמניזציה, שזה בתרגום חופשי הפיכת שטחים ל"גרמנים" על ידי השמדת האוכלוסייה המקומית. נתפס בשנת 1948 עומד למשפט ומקבל 25 שנה בגין פשעים חמורים נגד האנושות, מקבל חנינה ב-1954 ומת משיבה טובה בשנת 1982.

רולנד פרייזלר - נציג משרד המשפטים של הרייך שהיה אחראי לחוקי נירנברג. היה אחראי למותם של אלפים במשפטי ראווה.

נהרג בהפצצות על ברלין בפברואר 1945.

גרהרד קלופפר - קולונל ב-אס.אס וסגנו של מרטין בורמן, מזכירו האישי של היטלר. נכלא לאחר המלחמה אבל משוחרר ב-1949. עבד כיועץ מס ועורך דין עד מותו בשיבה טובה ב-1987.

ד'ר פרידריך וילהלם קריצינגר - סגן מזכיר הקנצלר. עסק בחקיקה ששללה את אזרחותם של יהודי גרמניה. נתפס מייד עם סיום המלחמה נכלא ומת ב-1947 בשל בריאותו הרופפת.

ד'ר רודולף לאנגה - מפקד משטרת המדינה. היה אחראי לרציחתם של 60 אלף יהודי לטביה. בועידה שימש כיועץ בעל נסיון ברצח המוני. נהרג בפברואר 1945 בהפצצות על ברלין.

ד'ר גיאורג לייברנדט - מזכיר במשרד הרייך. נכלא ב-1945 אבל שוחרר כמה שנים לאחר מכן ב-1949. מת משיבה טובה ב-1982.

מרטין לותר - שר ללא תיק במשרד החוץ. ארגן את גירוש היהודים מארצות כבושות. בועידה הוא הציע לוותר על גירוש היהודים ממדינות שבהם מספרם היה נמוך ולהתרכז יותר ביהודי מזרח ומערב אירופה. מת ב-1945 בעת כיבוש ברלין.

ד'ר אלפרד מאייר - מזכיר במשרד הרייך לשטחים כבושים. הוזמן לועידה בשל נסיונו ברצח המוני. התאבד במאי 1945.

היינריך מילר - היה מפקד הגסטאפו. היחידי שעד היום לא יודעים מה עלה בגורלו.

אריך נוימן - נציג משרד הכלכלה, התחבורה והתחמושת. נכלא ב-1945 ונפטר בשל בריאות לקויה ב-1948.

ד'ר אברהרד שנגארט - מפקד המשטרה החשאית בפולין. אחראי למותם של 4 אלף יהודים בפולין. נידון למוות ב-1946 ע"י הבריטים לא בגלל מה שעשה אלא בגלל שרצח שבוי מלחמה בריטי.

ד'ר וילהלם שטוקרט - מזכיר במשרד הפנים ואחראי על חוקי הגזע. נשפט ל-3 שנים לאחר המלחמה. שוחרר ומת בתאונה ב-1953.


משתתפי-ועידת-ואנזה
הפרצופים של משתתפי הועידה הנאלחת ביותר במאה העשרים

רקע הוילה

הוילה הידועה לשמצה נוסדה בין השנים 1914-1915 עבור תעשיין תרופות עשיר בשם ארנסט מרליה. להזכירכם השנים הם מלחמת העולם הראשונה ולאחר המלחמה גרמניה נכנסת לסחרור מסוכן של כאוס כלכלי ופוליטי וארנסט מרליה נאלץ למכור את הוילה והרוכש הוא לא אחר מאשר מנכל תעשייה עשיר בשם פרידריך מינו. פרידריך מינו כחבר דירקטוריון במפעלי הגז הגרמנים מועל וגונב כ-12 מיליון מרקים גרמניים. הוא נתפס ונשלח לכלא ב-1940. בכלא הוא מוכר את הוילה לחברת האחזקות של המפלגה הנאצית ומאז היא משמשת כמקום אירוח, קזינו ומשכן לוועידות. בין השנים 1940-1943 מי שמתחזק את הוילה והגנים מסביב לה הם עובדי כפייה יהודים שלאחר מכן כ"הכרת תודה" נשלחים לאושוויץ.


הוילה כיום

הראשון שפונה לממסד הגרמני שיהפוך את הוילה למרכז תרבות והנצחה הוא ההיסטוריון ושורד השואה יוסף וולף.

אבל הסנט הגרמני לא מתלהב מהרעיון ומר יוסף וולף מתאבד ב-1974 מצער ודיכאון, לאחר שהוא משאיר מכתב לבנו ובו הוא כותב כי הוא מאס בחיים: "כתבתי 18 ספרים על הרייך השלישי ולא הייתה להם שום השפעה. רוצחי ההמונים מסתובבים חופשי, חיים ומגדלים פרחים".

רק בשנות השמונים הממסד הגרמני מתחיל להכיל את כובד המשמעות של להפוך את הוילה לאתר הנצחה והדבר רוקם עור וגידים והוילה פותחת את שעריה לקהל הרחב ביום השנה ה-50 לועידה הנוראה בשנת 1992.


כיום הוילה מתפקדת ומשמשת כמוזיאון, אתר הנצחה ומרכז תיעוד לשואה. במקום מתקיימת תערוכה קבועה המוקדשת לרדיפת היהודים, כמו-כן תצוגה בנושא הועידה במה ששימש בעבר חדר האוכל של הוילה ובו התקיימה הועידה.


במסגרת הסיור שלנו לפוטסדאם אנו מבקרים בוילה הידועה לשמצה נכנסים לתוכה ושומעים את כל הסיפורים מסמרי השיער.


לטיולים ומסלולים בקרו באתר: https://www.amirinberlin.com/

עקבו אחרינו בפייסבוק: https://www.facebook.com/amirinberlin


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page